פנינו שתי תמונות המציגות נוף הררי, האמנם?!?

בתמונה הימנית מוצג הר תבור ולמרגלותיו שלושת הישובים הערבים דבורייה, שיבלי ואום אל גנם, ובתמונה השמאלית מוצגת תמונה של הר הזבל הנמצא בגבולות רעננה – כפר נחמן.

איזה נוף היינו מעדיפים???

עם קום המדינה הוקמו הרי זבל בפרברי הערים ושכונות המגורים היו רחוקות יחסית מאזורים אלה.

במהלך השנים אוכלוסיית הערים בכלל וברעננה בפרט, גדלה וצורכת יותר ויותר משאבים.

אחד המשאבים הנמצאים כיום במחסור הוא משאב הקרקע ולנתון זה יש השפעות רבות.

השאלה הנשאלת היא איך מחסור הקרקע קשור לעניין הר הזבל שלנו?!

כידוע, זבל המושלך למזבלה פתוחה מפיץ ריחות לא נעימים, מזמן בעלי חיים שונים לסביבתו כגון: ציפורים וזבובים, חולדות ומקקים, גורמים המהווים מטרד תברואתי. כל המפגעים הללו הם קומץ משלל מפגעים סביבתיים נוספים המאפיינים אתרי סילוק פסולת.

עם גידול האוכלוסייה העירונית, גם כמות הפסולת עולה ויחד אתה גדלים המפגעים הסביבתיים שמקורם בפסולת. יחד עם זאת, גדל הצורך בשטחים פתוחים נוספים לצורך בניית מקומות מגורים עבור תושבי העיר.

אט אט זחלה העיר לכיוון פרבריה, ועם הזמן התקרב שימוש הקרקע שנועד למגורים אל שימושי קרקע אחרים, שהורחקו מהם בעבר כמו מזבלות, ומצאנו את עצמנו קרובים אליהם ונפגעים מהם.

קירבה זו של הר הזבל למגורים יוצרת בעיה סוציו-אקונומית, שבאה לידי ביטוי בירידה בערך הדירות הנמצאות בסביבת ההר.

כלומר, האוכלוסייה נפגעת מבחינות רבות הן מבחינה סביבתית, חברתית וכלכלית.

על פניו נראה כי אין פתרון לתהליך גידול טבעי זה אולם, בשנות ה – 90 הפסיקו לפנות פסולת למזבלות פתוחות, החלו לפנות את הפסולת לאתרים מסודרים מחוץ לערים וכל עיר נותרה עם הר זבל שצמח לו עם השנים.

מאז מנסים ראשי הערים לתת מענה הולם למצוקת הקרקעות הגוברת אך נתקלים בקשיים ככל שמתקרבים להרי הזבל.

כדי לתת מענה למצוקה זו ננקטת גישה סביבתית שנהגתה באו"ם בשנות ה-80, המכונה גישת הפיתוח בר קיימא, שמשמעותה שמירה על המשאבים שיש לנו למען הדורות הבאים.

כיום הדור הצעיר של תושבי רעננה סובל ממחסור במקומות מגורים, מחירי הדירות גבוהים, ומי שמעוניין להמשיך ולגור בעיר נאלץ לגור בפרבריה ולהתקרב להר הזבל.

הפתרון הנפוץ ביותר הוא שיקום הר הזבל והפיכתו למקום תיירותי אטרקטיבי לתושבי העיר וסביבותיה, ומצד שני בניית בנייני מגורים גבוהים כדי להאט את קצב התדלדלותם של השטחים הפתוחים שעוד נותרו.

כך מספר הדירות ליחידת שטח יגדל, ניצול השטח יהיה יעיל יותר ויותר אנשים יוכלו לגור באותו מקום.